החלטה בתיק בש"א 9431/07

1.         לפני בקשה להורות למשיבה לקיים את צו בית המשפט שניתן ביום 3.12.2006, וליתן מענה שלם ומלא לשאלון ולדרישה למתן פרטים נוספים שהומצאו לידי בא כוחה ביום 30.11.2006.

2.         העובדות הדרושות לעניין

2.1   ביום 31.7.2006 הגישה המשיבה, אחות במקצועה, תביעה כספית נגד המבקש לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה. לעמדת המשיבה, ילידת 1964, ביצע בה המבקש מעשים מגונים וכן הטרדות מיניות במהלך שהותה בביתו, במהלך קיץ 2003, עת נשכרה לשם טיפול באשתו שהחלימה מניתוח שעברה. יצויין כי בגין המעשים אותם מייחסת המשיבה למבקש בכתב התביעה, הוגש נגדו כתב אישום, והוא הורשע בביצוע עבירות של מעשים מגונים לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין התשל"ז -1977 ובעבירה לפי חוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח - 1998. ערעור שהוגש על ידי המשיב על הרשעתו נדחה. המשיבה תומכת את טענותיה גם בחוות דעת רפואית של מומחה בתחום הפסיכיאטרי לפיה נכותה בתחום זה כתוצאה ממעשי המבקש הינה 40% תוך המלצה על טיפול פרטני ומעקב.

בכתב ההגנה מכחיש המשיב את המיוחס לו תוך שכופר גם בנזקים שנגרמו למשיבה לטענתה ובכלל זה בקשר הסיבתי. עוד נטען כי כתב התביעה מופרך, עומד על אדני שקר ומוגזם. המבקש מציין בכתב הגנתו כי המגע הפיסי בינו לבין המשיבה התמצה בהנחת ידו על כתף המשיבה והנחת יד על מותנה בתנועת ליווי.

2.2   ביום 30.11.2006 פנה המבקש למשיבה בדרישה להשיב על שאלון וליתן פרטים נוספים.

2.3   יום 3.12.2006 התקיימה ישיבת קדם משפט לפני כב' הרשם גלדשטין שהורה כי "הצדדים ישלימו הליך גילוי מסמכים וזאת תוך 60 יום מהיום. תוך אותו מועד ינתנו תשובות לשאלונים".

2.4   ביום 30.1.2007 קיבל המבקש תצהיר תשובות לשאלון של המשיבה.

2.5   לאחר עיון בתצהיר התשובות לשאלון, סבר המבקש שהתשובות שניתנו מתחמקות כמו גם אינן נותנות מענה מלא לנשאל. לאחר שבקשה להשלים את המבוקש לא נענתה והתצהיר מטעם המשיבה לא הושלם כמבוקש על ידו הוגשה הבקשה נשוא החלטתי.

3.         עמדת המבקש

המבקש טוען שתצהיר תשובות לשאלון של המשיבה אינו עונה אחר ההלכה בכך שחלק מהשאלות לא נענה כלל (שאלות 8.1.8; 31.6.4; 31.7.4-31.7.6; 36.1.7), חלק מהשאלות נענה בדרך של הפנייה למסמכים שונים ככתב התביעה או חוות דעת רפואית (שאלות 3-6; 10-30; 31.5; 32) זאת בניגוד להלכה הקובעת שאין להפנות במסגרת תשובות לשאלון לכתבי הטענות אלא יש להשיב עליהן לגופו גם אם לגישת הנשאל מצויות התשובות בכתבי הטענות. מוסיף המבקש וטוען כי חלק מהשאלות נענה בצורה לאקונית וקנטרנית (שאלות 3, 12-26), חלק מהשאלות נענו במקובץ ולא הופרדה התשובה אליהם (שאלות 8.1; 31.7; 31.14; 36) וחלק מהשאלות נענו בתשובה "לא רלבנטי", תוך שהמשיבה קודם לכן לא התייחסה לרלבנטיות השאלות שהופנו אליה.

בנסיבות אלה עותר המבקש כי בית המשפט יורה למשיבה לקיים את הצו במתן מענה שלם ומלא לכל השאלות שהופנו אליה.

4.         עמדת המשיבה

המשיבה בתגובתה מפנה לכך שהוצג לה שאלון בן 27 עמודים המשתרע על למעלה מ- 500 שאלות. לטענתה עשתה כמיטב יכולתה על מנת לענות על מלוא השאלות וליתן אינפורמציה מלאה. בתגובתה מתייחסת המשיבה לכל אחת מהשאלות לרבות אלה שנטען על ידי המבקש כי לא נענו. מוסיפה המשיבה וטוענת כי כתב התביעה מפורט ביותר, עד כדי כך שבית המשפט, בדיון הקודמים לרבות בנוגע לאיסור הפרסום, אף הביע עמדתו כי כתב התביעה מפורט יתר על המידה.

המשיבה מתייחסת באופן פרטני לשאלות שנטען שעליה להשיב. כך באשר לשאלות 3-6 מדובר בשאלות קנטרניות שנועדו רק לשם הצקה למשיבה. באשר לשאלות 10-30 טוענת המשיבה כי מדובר בשאלות שהן בבחינת חקירה נגדית, שאלות שהמענה להן מצוי בכתב התביעה המפורט, בחוות הדעת והכרעת הדין. זאת ועוד, יש בחלק השאלות פגיעה בצנעת הפרט, תוך שנראה כי מטרת אלה היא השפלת המשיבה שלא לצורך ניהול ההליך.

5.         ההלכה

נקודת המוצא בבחינת הליכי שאלונים וגילוי המסמכים היא שלכל צד קמה הזכות לקבל  מענה כמו גם לעיין בכל המסמכים המצויים באמתחת הצד שכנגד, וזאת על מנת לייעל את הדיון המשפטי. ההלכה היא כי יש להבטיח מענה מפורט וגילוי רחב ככל הניתן, ובלבד שהוא רלבנטי למחלוקת שבין הצדדים. בע"א 2271/90 ג'מבו נ' אמיר מרדכי , פ"ד מו(3) 793, מסכם בית המשפט את מטרת ההליכים המקדמיים דנן בקובעו:

"הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעלי דין על עניינים שניתן להשיג הודיות לגביהם. .."

הכלים הדיוניים של גילוי מסמכים ושאלונים, נועדו, עד כמה שהדבר אפשרי, ליצור שיוויון בין בעלי הדין, ולהעמידם, עד כמה שהדבר אפשרי, בעמדה התחלתית ובנקודת זינוק, פחות או יותר שווה. באשר למענה על שאלון, קובע הדין כי השאלון כפוף לתנאי שהשאלות הנשאלות בו תהיינה נוגעות לעניינים השונים במחלוקת שבין הצדדים המתדיינים,  ויחד עם זאת, יש לבדוק כי הן אינן מכבידות יתר על המידה על הנשאל. תקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, קובעת לעניין רלבנטיות השאלות כי הרשות תינתן רק לשאלות הקשורות לעניין הנדון. יפים לעניין זה דברי השופט גורן בספרו " סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה תשיעית בעמ' 156:

"בעל דין חייב להשיב באופן מלא לשאלות שבשאלון שהציג לו בעל הדין שכנגד. משאינו עושה כן ולאחר שבית המשפט התבקש ליתן צו המחייב אותו לעשות כן, והשאלות הן רלבנטיות למחלוקות שבין הצדדים, הרי בהיעדר עילה שלא לחייב במתן תשובה לשאלות שומה על בית המשפט לחייב אותו בעל דין לענות לשאלות."

מן הכלל אל הפרט: